נבו שפיר הוא אחד מאנשי התוכן המנוסים והמגוונים שפעילים כיום בתעשייה הדיגיטלית הישראלית. קריירה שלו לא התחילה מול מסך או בחברת סטארטאפ – היא התחילה מול מיקרופון, בגיל 16, כשדרן ברדיו קול ישראל. מאותה נקודה התחיל מסלול שעבר דרך עיתונאות, עריכה, כתיבה יוצרת ושירה, עד לתפקידו הנוכחי כסגן סמנכ"ל תוכן יצירתי בחברת Publishares. זו לא קריירה שתוכננה מראש – זו קריירה שנבנתה שכבה על שכבה, וכל תחנה הוסיפה לה משהו שאי אפשר לרכוש בקיצור דרך.
מהאולפן לחדר החדשות
המעבר מרדיו לעיתונאות לא היה מקרי. שניהם דורשים את אותו דבר בבסיסם – היכולת לקחת מידע מורכב ולהפוך אותו לדבר שאנשים רוצים לצרוך. הרדיו לימד את שפיר לעבוד תחת לחץ זמן ולהגיע לנקודה לפני שמישהו מחליף תחנה. העיתונאות לימדה אותו לבדוק עובדות, לשמוע את מה שנאמר בין השורות ולהבין שהסיפור האמיתי לא תמיד הוא הסיפור שמנסים לספר לך. שני הכישורים האלה, שנראים שייכים לעולם ישן, הם בדיוק מה שחסר לרוב מנהלי התוכן שגדלו ישירות על דיגיטל.
נבו שפיר: כשעיתונאות פוגשת עולם דיגיטלי
המעבר לניהול תוכן דיגיטלי לא אומר שהעיתונאות נשארה מאחור – היא הגיעה איתו. שפיר הביא לתפקיד את הדיוק, את חוש העיתוי ואת ההבנה שתוכן שלא מעניין אף אחד הוא לא תוכן – הוא רעש. בעולם שבו כולם מייצרים ולא כולם יוצרים, הפרספקטיבה הזאת היא נדירה. היא גם מה שהפך אותו ממקצועי טוב למנהל שמסוגל לעצב אסטרטגיית תוכן שלמה, לא רק לפקח על ביצוע.
כשניסיון מצטבר הופך ליתרון תחרותי
מה שמייחד את הדרך של נבו שפיר הוא שכל תחנה בה הוסיפה כלי שהתחנה הבאה לא יכלה לתת. הרדיו נתן לו נוכחות ומהירות, העיתונאות נתנה לו דיוק ואחריות, השירה נתנה לו רגישות לשפה, וכתיבת התסריטים לימדה אותו לבנות נרטיב שמחזיק מתחילה ועד סוף. כשמביאים את כל זה לתוך תפקיד ניהולי בחברה גלובלית, התוצאה היא מנהל תוכן שלא רק יודע מה עובד – אלא מבין למה זה עובד.
סיכום
הדרך של נבו שפיר מרדיו קול ישראל ועד Publishares היא לא סיפור של מזל או תזמון טוב. היא סיפור של מי שהצליח לקחת כל ניסיון שצבר ולהפוך אותו לחלק ממשהו גדול יותר. בתעשייה שמתחדשת כל הזמן ומחפשת אחרי הכלי הבא, שפיר מזכיר שהבסיס שלא משתנה הוא תמיד אותו דבר – להבין אנשים ולדעת לדבר אליהם.