עובדים זרים הממשיכים לשהות בישראל לאחר פקיעת תקופת השהייה החוקית שלהם מהווים אתגר משפטי מורכב. חוק הכניסה לישראל מגביל תקופת שהייה מצטברת לעובד זר של עד חמש שנים, ועובדים זרים שפג תוקף רישיונם ולא עזבו את ישראל מוגדרים כשוהים בלתי חוקיים.
המסגרת החוקית הקיימת
על פי חוק עובדים זרים תשנ"א-1991, עובדים זרים זקוקים לשני מרכיבים מרכזיים להעסקה חוקית: אשרת שהייה ועבודה בתוקף לעובד, והיתר העסקה בתוקף למעסיק. כאשר אשרת העבודה פוגה, העובד עלול להיחשב כשוהה בלתי חוקי, גם אם המשיך לעבוד אצל אותו מעסיק.
הענישה בגין העסקת עובד זר כוללת קנס מנהלי או הגשת כתב אישום פלילי, והתקן קנסות מוגדלים בגין העסקת עובדים שפג תוקף הרישיון שלהם.
סיבות לשהייה לאחר פקיעת האשרה
נסיבות הקשורות למעסיק
עובד זר עלול להישאר בישראל כאשר למעסיקו פג תוקף היתר ההעסקה, כאשר מעסיקו הועבר לבית אבות, אושפז בבית חולים לתקופה של למעלה מ-30 יום, או נפטר.
בעיות בירוקרטיות
לעיתים קרובות עובדים זרים נתקלים בבעיות בחידוש האשרה עקב עיכובים בירוקרטיים, שינויים בנהלים, או חוסר מודעות להליכים הנדרשים.
תפקיד בית הדין לעררים בהגנה על זכויות
בתי הדין לעררים הם בתי דין מנהליים שהוקמו בשנת 2014 מכוח תיקון 22 לחוק הכניסה לישראל, ובהם נדונים עררים על החלטות רשות האוכלוסין וההגירה בענייני כניסה לישראל, שהייה וישיבה בישראל. בית הדין לעררים אמון על עררים המוגשים בכל הנוגע להסדרת מעמד בישראל, לרבות עניינים הנוגעים להארכת אשרות שהייה של עובדים זרים.
ערכאה זו מהווה כלי חשוב בהגנה על זכויותיהם של עובדים זרים הנמצאים במצב של אי-ודאות משפטית. העובדים יכולים להגיש ערר לבית הדין לעררים במקרים שבהם נדחתה בקשתם להארכת אשרה או הסדרת מעמדם.
זכויות עובדים זרים במצב לא חוקי
למרות המעמד הלא חוקי, עובדים זרים זכאים להגנה על זכויותיהם העבודה. עובד זר זכאי לאותם תנאי עבודה שעובדים ישראליים זכאים להם על פי חוק. פגיעה בזכויות עובד נחשבת עבירה פלילית
החוק הישראלי מכיר בחשיבות האיזון בין אכיפת חוקי ההגירה לבין הגנה על זכויות אדם בסיסיות, ובית הדין לעררים מהווה מנגנון חשוב להשגת איזון זה.